מחשבות מהדרך: הי דרומה - אילת, קניון שחורת וסמר

יצאנו משחרות והדרמנו לאילת, הצטיידנו באספקה והמשכנו לחוף הדרומי - חוף המגדלור.
בחוף המגדלור, האגדה מספרת, חנה האוטו-בית שלנו לא מעט שנים עם בעליו הקודמים..ואכן, החננו את האוטו-בית ליד אחיו ואחיותיו הקראוונים. מוכנים לחופשה בים!

ארוחת בוקר על הים...

דייגת...אוהבת דגים?

הגברים מרימים צילייה..

היה רגוע, שחינו (אמוץ ואסנת) ונהננו לראות את שלל הדגים המגיעים לשונית. עלמא ואמרי שיחקו בחוף, המים היו קרים עבורם. כדי שיהנו מעט ממראות הים נסענו על אופנינו לחוף הנסיכה וראינו מן המזח שלל דגים מעניינים וצבעוניים מגיעים לאכול. (עוד כמה שנים כשיגדלו מעט, נבקר במצפה התת ימי).

בי

נהננו מהים, אך הקרבה לכביש ולעיר נתנו אותותיהם ואכן המשכנו הלאה אחרי 3 ימים להרי אילת.

חניון הלילה בכניסה לקניון שחורת

מתכוננות לטיול בקניון שחורת

ראינו יעלים וגבי מים

עלמא קיפצה כמו יעלה בין הסלעים.

הגענו למרגלות הר שחורת, עלמא התעייפה והחלטנו לא להסחב כולנו לפסגה אלא לשלוח את אמוץ לטפס חופשי ומאושר עם מים וכובע ותו לא... נשארתי עם הילדים לנוח בצל שיטה רחבה. אחרי כשעה וחצי אמוץ חזר עם עיניים בורקות וסיפר על הטיפוס על הסלע השחור, העלייה להר שחורת והנוף שנגלה לעיניו.. (להלן תמונות) בסופו של דבר החלטתי גם אני לטפס חופשיה ומאושרת עם מים וכובע ותו לא...

אמוץ מתכונן לטיפוס על הר שחורת.

והנה מעט מן הנוף שצילם בדרכו:

ובינתיים בצל השיטה:

הדרך חזרה לאוטו בית-

מפרץ אילת נגלה לעיננו

איזה כיף לראות את האוטו בסוף המסלול, ועוד יותר מכך לראות את הבית בסוף המסלול

מכינים עצים למדורה

לא יאמן אבל הוא מצליח

לחיים!

רק למען הסר ספק: הילדים בתירוש אמוץ בבירה

וזה כבר מסיפור אחר :-)

בבוקר למחרת טיילנו לעמודי עמרם, היה יום חם והתחלנו את המסלול השכם בבוקר

גם עלמא לפעמים רוצה טרמפ על אמא

קצת אקשן

יפה שלי!!

היום הלך והתחמם ואחרי הביקור בעמודי עמרם חיפשנו מקום מוצל ומרענן. נסענו בחזרה לצפון מפרץ אילת אל מרכז הצפרות. אכלנו פיקניק צהריים וטיילנו בין בריכות הייבוש המשמשות תחנת רענון לציפרים הנודדות.

יצאנו מאוששים ורעננים לכיוון סמר.

לפני כחודשיים, כשהיינו בצוקים, פגשנו חבר של חבר מסמר שהזמין אותנו להתארח בקיבוץ.

כאמור , הגענו אחר הצהריים לביקור קצר...שארך 5 ימים :-)

סמר הוא קיבוץ יוצא דופן. החברים בו שותפים לכל. אין הפרטה. אבל גם אין תקנון ותקציב וחוקים. אין ראשי ענפים, אין מנהלים, כולם שווים אך גם מקבלים את השונה ולא מנסים להתאים תקציב או חוקים משותפים.. כולם ביחד, לטוב ולרע. נשמע אנרכי, ככל הנראה שיש גם אנרכיה, אך אנחנו פגשנו חבורת אנשים חייכנית, חברותית וסבלנית. נראה שבסמר אנשים אוהבים את החיים ואת מה שהם עושים.

אמרי מתיידד עם חתולה סמרניקית

הקיבוץ עצמו גן עדן למבוגרים וילדים. שפע משחקים ופינות חמד. החיים בקיבוץ מתנהלים על מי מנוחות. יש עבודה במטעי התמרים, חדר אוכל, חוגים, גן ילדים, מכבסה וכו... ובנוסף פגשנו לא מעט מייזמים שאנשי הקיבוץ הקימו רק משום שהיה למישהו מעניין או נחמד להקים... למשל דיר עיזים, אוהל קרקס, מכשיר מוזר הנקרא ג'יירו- מעין קרוסלה תלת מימדית (משהו שאסטרונאוטים מתאמנים עליו- היה מגניב ומסחרר..), ענף שלם שמתעסק בטיולי אופניים (להלן הבייק-הוטל) ועוד ועוד..

ביומיים הראשונים התארחנו מחוץ לדירה של שני צעירים מתנדבים בין כמה עצים. פגשנו לא מעט צעירים ונהננו לשמוע על הקיבוץ. אכלנו בחדר האוכל ביקרנו בגני הילדים וטיילנו ברחבי הקיבוץ.

קרוסלה מקומית

במגרש הכדורגל יש ארון נעלי כדורגל. מי שבא לשחק לוקח נעליים כפי מידתו.

ביקרנו בגני הילדים, אמרי הרגיש מיד חלק בלתי נפרד מקבוצת העוללים בני גילו- צועד לאמבטיה אחרי משחק בבוץ...

אחרי יומיים הוזמנו לבקר במטע ולהצטרף לארוחת הבוקר המפנקת שהם אוכלים באמצע יום העבודה. שמענו על העבודה במטע והוזמנו לשהות כמה ימים ולהתנסות בה במסגרת התנדבותית.

יש לציין שמבחינת אנשי סמר, גם חברי הקיבוץ הם מתנדבים. וכמו פעם- נותנים מה שיכולים ולוקחים מה שצריכים..

מאחורי המטע מתחילים חולות סמר

שמחנו להצעה והחלטנו לעבור לגור במטע.

אמוץ השכים קום והצטרף לעובדים במטע במלאכת דילול התמרים.
כלי הרכב המיוחד הוא פרי שיתוף פעולה של המוסך המקומי עם עובדי המטע.

"אבל אני רק מדלל.."

אחר הצהריים רכבנו על אופנינו דרך המטעים של קיבוץ אליפז אל הדיונות הגדולות.
מול נוף עוצר נשימה של הרי אדום.

השהות בסמר ריככה מעט את הרשמים החזקים משחרות.

סמר ושחרות נראו כניגודים אחד של השני.

בסמר השיתופי ושחרות האינדיבידואליסטית.

בסמר הכל היה נדמה פשוט וזמין בשחרות הכל יותר מבודד וקשוח.

את שני המקומות אהבנו. בשניהם למדנו לא מעט.

התכוננו לעלות לשחרות לקראת סוף השבוע. תכננתי להשתתף ביום שישי במעגל נשים בדום האדום בהנחית דנה. ללמד שיעור יוגה בשבת בבוקר, לאמוץ חיכתה עוד עבודה במקום בו עבד לפני שהדרמנו.. כמו כן רצינו עוד לחוות, להכיר יותר את האנשים, היישוב, המדבר מסביב. כמו כן שקלנו להגיע לסמר בהמשך לעוד שבוע עבודה מלא ואולי לשלוח את עלמא חלקית לגן (על פי בקשתה, "לכת לגן ילדים בלי אבא ואמא"!).

האביב מביא איתו שינויים רבים ופריחה, ולא פחות בלבול וחוסר ודאות, דכדוך ושמחה, קושי והנאה..

את הסיפורים אני מספרת בצורה זורמת ואכן בדיעבר הכל זרם והתפתח לטובה. ברי מזל אנו לקבל כאלו הזדמנויות להכיר אנשים יפים וטובים באמצע הדרך. אך בתקופה הזאת יש גם לא מעט קשיים, חוסר ודאות, געגועים, ספק, שאלות קיומיות ולא מעט התעסקות בלשרוד. את האביב במדבר.

"באביב, הציפורים שרות

באביב, ניחוח כל הפריחות

חלון פתוח, חם ונעים

יפים הם החיים"

את השיר הזה שמענו בסמר במטע התמרים מפי בנות מתוקות. מי יודע אולי בהמשך נצרף סרטון שלהן שרות :-)