מסכמים שנה במסע נייח בתוך מיצר- חלק ראשון :-)

אמצע ספטמבר..
נפרדנו היום מהאוטו בית ושלחנו אותו למסע חדש ומרגש עם זוג צעיר ומתוק

אולי בזכות זה התישבתי לכתוב... אחרי כמעט 7 חודשים בלי שכתבתי מילה... נצח..

האם קשה לי לסכם שגרה? התמודדות? עליות וירידות בלי תנועה חיצונית?

קרו כל כך הרבה דברים בתקופה שאנחנו כאן במיצר. לא אנסה לסכם את כולם...

אולי אצליח להעביר תחושה.

שמעתי לא מעט מקוראי הבלוג (הנלהבים :-) ) שהיה  מעט "מאכזב" לקרוא את פסקת ההתפקחות בסוף הפוסט הקודם.

כיצד אחרי מסע ארוך ומשמעותי התישבנו דוקא במקום לא פשוט בכלל ואף לא מאפשר מכל כך הרבה בחינות...

גם אני ישבתי וקראתי אותה הערב מחדש, להפתעתי אני לא יכולה לומר שאני חשה אחרת לגמרי, אבל כן מצליחה לראות את הבחירות שלנו וההתרחשויות באור אחר.

תהליכים רבים התרחשו בחיינו מאז, וכולם מובילים לאותה התפתחות- התפקחות ותמיד יש את אותו קול קטן בראש ששואל האם זהו הבית? ומהו בית? 

מהרבה בחינות אנחנו מרגישים כבר בית, כבר בבית.

מבחינות אחרות אנחנו עדיין שואלים ובודקים מה נכון ומה מתאים לנו והאם אנחנו חיים כפי שחלמנו וקיווינו.

החורף נגמר, התחיל אביב מדהים וממלא, אופטימי ומלא פריחה.

פורים הגיע ואיתו אנדיאנים קטנים וחמודים

תחפושות שהכנו בעצמינו, בחרנו את הבד והמרקם, הדברנו נוצות וחידדנו חיצים :)

ובעצם כל יום הוא סוג של פורים-

באביב התחלנו בתהליך של חזון חינוכי במיצר. החזון החינוכי סחרר את כולנו לתוך עשיה מבורכת. במהלך מרץ התרחש שיח קהילתי מאד משמעותי.לקראתו היו הכנות רבות-

 הכנות קדחתניות לשיח קהילתי בנושא חזון חינוכי

 נחל מיצר- עוד בית

 ביקור אביב בעין פית

עלמא מנגנת "בקמנצ'ה" מענפים

 התמלאנו עשייה, בבית  בגינה ובקהילה

אמרי ובר מבלים יחד... שני ילדי חינוך בייתי בודדים במיצר..

 אמוץ בונה ספסל מצמיגים בחורשה כחלק מפרויקט בניה קהילתי בחורשה

את ליל הסדר בילינו בחוף שקט, טבעי ומבודד בכנרת

 "בבהילו יצאנו ממצריים", מכינים מצות כמו בני ישראל

 חשוב מאד לחורר עם המזלג

טיול לעין פיק, פיקניק על דק העץ שהפך לפינתינו הקבועה

 טיול כלל משפחתי לאום אל קנטיר

בני הדודים החמדמדים

 העמוד המרכזי בפרגולה שלנו, אמוץ מניח את "אבן הראשה" אליה יתחברו כל המוטות..

במהלך האביב הגענו לsacred journey  בגניה ומצאנו מציאות מדהימה שיכולה להיות חלק מהחיים שלנו גם בשגרה..

פגשנו אנשים מדהימים שפגשנו במסע, התקבצנו במעגלי שירה, עברנו סדנאות מעוררות השראה ופותחות לב..

עלמא ואריאל.. את הג'רני מפיקים אנשים קסומים, בין השאר משפחה קסומה אצלה התארחנו בחצר בקדיתא במהלך המסע

השראה השראה השראה

אחרי הג'רני הראשון המשכנו להגיע להתכנסויות של השבט, לרוות אנרגיותצ מטהרות וממקדות.

אמרי ואני הצטרפנו לטיול הגן של עלמא בפארק הירדן

חתן וכלה! (היה להם כל כך ברור שגם החתן זקוק לחצאית)

לעוד תמונות פסח ואביב

הקיץ התחיל בהרבה עשיה. אמוץ בונה המון בחצר ובבית. אמרי ואני מבלים יחד, לפעמים עם עוד חברים בחינוך בייתי במושבים ליד. אמוץ ואני עובדים בחוץ לסרוגין.

                                                                            מעין הבית-עין פיק

בוקר אחרי מסיבת יער בבית קשת

דלתות רשת מעשה ידי אמוץ. הותקנו בבתי השכנים

מתחילים לחפור יסודות לקראוונים שיוקמו סביבנו, הסוף לשלווה?
ביולי סבלנו רבות מרעש דחפורים והכנת תשתיות מאד לא סביבתית עבור קראוונים נוספים  סביבנו.
עד כה היינו יושבים בספה המזרחית עם הנוף פתוח עד סוריה...מעתה נצפה לקיר הבית השכן ...?

הפוגה- פיות שהכנתי מתנה לאחייניתי המתוקה שני

אמוץ מכין לילדים פינת משחק משלהם - "בית בלי עץ" :-) 

עלמא וחברות מציירות על הקירות ועל הסדינים

במהלך יולי ואוגוסט בילינו עם שני הילדים, לא שלחנו את עלמא לקיטנה וצברנו זמן משפחתי יחד.

 מטבח ילדים שאמוץ הכין משולחן מחשב (סטנדרטי שכזה)

 גם אמרי משפץ ובונה בהשראת אבא

 האביב התחלף בקיץ שורף ומכלה.

בקיץ נשרפנו כאן באש פנימית וחיצונית. תהליכים רבים שהתרחשו כילו את האנרגיות שלנו. יצאנו ממיצר כמה פעמים והרגשנו שאנחנו יוצאים לשאוף אויר.

הגענו לעין פית בפעם השניה ומצאנו שוב את ביתנו בזולה ליד המפלים. כבר אחרי יום הרגשנו בבית ונשארנו שבוע וקצת ורווינו מים וטבע וירוק ושקט.. כדי שנוכל לחזור לרוח הקיץ החמה ולחיים כאן.

כמה כיף לקום בבוקר לתוך היופי הזה

 מכינים בוץ לבניית טאבון

באלה הידיים

 זמן ליצירה והתמקדות

 הפעם הגענו לעין פית עם אפשרות יותר נוחה להתנייד- טיילנו ונהננו מהסביבה: קפצנו למעיינות הבניאס, ביום אחר לנחל עצמו, סעדנו את ליבנו במסעדה מקומית במג'דל שמס והתפרענו בשוק שישי של מסעדה :-)

במעיינות הבניאס

  יוצאים לטיול אחר צהריים בעין פית

 עוד זמן ליצירה ומנוחה

 הזמן בעין פית מרפא ומאזן, הטבע כל כך חי מסביב. המים הזורמים, ירוק העד של העצים. התמודדות עם עניינים קטנים- גדולים- עצים למדורת ארוחת הערב או כמה מים יש בג'ריקן... חזרה להוואי מסע, זמן בועה ממנו יכולים להתפתח עוד דברים מדהימים וקסומים.

המשך בחלק ב' (בקרוב מאד)!!