Saturday, March 8, 2014

ביקור מולדת ובחזרה למדבר

זכינו ל"ביקור מהבית" אצלינו במדבר, כשחברים אהובים הגיעו לעשות איתנו שבת שטח בעמק דממה. גו'ש וליאת עם בנותיהן המקסימות אליה וסופיה ודפנה האהובה. התרגשנו שנסעו אלינו כל הדרך והביאו איתם ניחוח בייתי (וגם כמה דברים שלא השגנו לקנות בערבה.) התחזית צפתה גשם ורוח ואנחנו ירדנו דרומה לעמק השליו יחסית והמוגן.
נהננו מזמן איכות יחד, מהמדבר והעמק היפה. מאוכל טעים על המדורה (ככה זה כשבשלנים מוכשרים נפגשים בטבע...). 
אליה ועלמא הפליגו להן בעולם משלהן ושיחקו מדהים יחד... כמה כיף היה . כבר מתגעגעים!

שבת בבוקר, סיבוב על אופניים

טיול בעמק


מה עוד צריך חוץ מחברה טובה וקצת חול באמצע המדבר... 

תצפית על עמק דממה


שבוע אחר כך עלינו בעצמינו לביקור מולדת:
עלינו צפונה ל4 ימים, השארנו את האוטובית בימי מדבר, ותפסנו אוטובוס מצוקים לצומת קסטינה. חוויה מרגשת לכולנו
 3 שעות בדיוק והנוף השתנה במהירות, מהערבה המרשימה בצחיחותה לנגב הדרומי המתחיל ללבלב בירוק ועד לכלניות וחרדלים לצידי הדרך כשהתקרבנו לצומת קסטינה.     


בתחנה..

הסיבה הרשמית היתה חתונה משפחתית , ביקור משפחות והצטיידות בבגדי ילדים (אמרי קפץ בערך 4 מידות מתחילת המסע..) אך מבחינתי לא פחות מכך היה מילוי החסך בפרחים....האביב הקצר במלא עצמתו ואנחנו במדבר מתגעגעים לפרחים ולירוק.
היה כיף לנחות בחיק משפחת ברלב בחפץ חיים, למחרת קפצנו לגבעת הרקפות הסמוכה והתבשמנו באויר היער האפוף טל, ברקבובית העלים ומלא מלא מלא רקפות... ממש חוצלארץ!



אחרי החתונה המשכנו עוד צפונה למעגן מכאל, פגשנו את המשפחה מהצד השני ושמחנו מאד להגיע לים בחמסין האביבי...



נהננו מאד מהמפגש עם המשפחה והחברים שהספקנו לפגוש (ממש מעט לצערינו!) היה לנו עמוס מאד ושמחנו לשוב אל השקט של המדבר.

בין השורות, בשיחות עם קרובי משפחה הבנו שלא לכולם ברור ונוח עם מה שאנחנו עושים. השאלות שפתחנו והיציאה מהשגרה. גם לנו לא ברור הכל, אם היו לנו כל התשובות לא היינו מחפשים. וזה חלק מהתקופה המיוחדת שהתהותה לה והמסע שנולד ועכשיו גדל איתנו. מעריכים מאד את עזרתם ותמיכתם של כל האוהבים אותנו ומקווים שיוכלו להכיל גם את חוסר הודאות הזאת, ולהאמין איתנו שנגיע למקומות נכונים יותר מתוך הקשבה אמיתית ולא מברירת מחדל, מתוך אומץ לשאול ולא מתוך פחד לא לדעת....באהבה.

אמרי "אורז"סנדלים ואומר שלום..

ביום ראשון שבנו לימי מדבר, יאיר אסף אותנו עם הטנדר מתחנת האוטובוס היישר לנחל עשוש, שם פגשנו את רינת והבנים ששבו מטיול בנחל צופר ועשוש. נחתנו מהמרכז ישר לשקט, שקיעה מעל הצוקים ומדורה קטנה. באיזה שהוא מקום הרגשנו שעכשיו חזרנו הביתה.
נשארנו עוד שבוע בימי מדבר, בפורמט יותר שקט ורגוע. היינו המתנדבים היחידים חוץ משני עובדים קבועים איתמר ויובל. עזרנו לבנות חומת בידוד אקוסטית בין ימי מדבר למתחם השני. 


מעמיסים באלות קש שישמשו לבניית החומה האקוסטית
                          חם..עלמא חילקה לכולם פופ אייס  (מי אמר שגברים לא עושים יותר מדבר אחד בכל פעם?) 

                                                       
                                              מטייחים את הבאלות בבוץ, דוגמן הבית איתמר

בעוד הבנים בונים את החומה וכולנו מטייחים אותה בבוץ, אמרי ישן ועלמא- נהנית מהחיים!

 תאמינו או לא , זוהי שן כריש מים טטיס (בת 70 מליון שנה!)


טיול אחר צהריים לבוסתן של מדברא (האתר הסמוך)

רומנטיקה במדבר? (על פי בקשת אחד האורחים, איתמר ויובל הזיעו על הכתובת הזו במשך בוקר שלם...
כמובן שהיא אמרה כן! קולולוש!



נפרדנו באהבה ממקום כל כך מיוחד שנתן לנו הרבה שקט, מעוף, נחת, שמחה, אהבה, יצירתיות, השראה וטוב. תודה!



עוד תמונות: