מחשבות מהדרך: שחרות , ההיית או היה זה חלום...

שתי התמונות המדהימות האלו צולמו על ידי אלי מקס קישקה המוכשר, עוד תמונות שלו בהמשך..

שבנו לשחרות, הרגיש כמו לשוב הביתה.

נחתנו בחצר של שחר ואייל והתמקמנו בדיוק באותו מקום מול ערמת החול. שמחנו כולנו להפגש שוב, מבוגרים וילדים.. למחרת התקיים מעגל נשים בדום האדום של דנה בנושא נשיות ופרקטיות,( תפור עלי לא? :-)) המפגש היה מרגש ומעניין והמשתתפות היו מעניינות כל אחת בתחומה, מעוררות השראה ומקסימות.

לאחר המעגל הגיעו איתנו מירב ואנדה יואל הצלמת לראות את האוטו בית. אנדה צילמה אותנו ושלחה לנו כמה מהתמונות..הנה אחת מהן-

וזרמנו לשבת של נחת, שבת שהתחילה בתרגול יוגה שהעברתי והמשיכה במפגשי חברים..

אמוץ עבד במהלך השבוע אצל אחד השכנים, הילדים ואני בילינו את הבקרים בשיטוטים וטיולים...

בימים הראשונים היה נעים ונחמד להעביר את הזמן כשאמוץ בעבודה וכולם כמעט לא נמצאים..
בהמשך חווינו גם לא מעט זמנים חמים, מתישים, משעממים, בודדים ללא חברת ילדים או אנשים...

אחר הצהריים היתה מעין תפנית כשמוץ שב, תכלת ושחר חוזרות מנאות סמדר, עוד אנשים עוברים ליד האוטו בית, קופצים לביקור, שיחה, או שכולנו יוצאים לטיול...הימים מתחלקים לשניים...מהבוקר עד הצהריים שומם אחה"צ וערב נעימים מאד .

עוד שתי תמונות מדהימות שצולמו על ידי אלי מקס קישקה המוכשר.

באחד הבקרים כשאמוץ לא עבד יצאנו לטיול אל גב העשרון. קיבלנו מאייל סיפור דרך ונסמכנו על המפה. הלכנו על מרעולים ולאורך המצוק. היתה זו חוויה חזקה ללכת אל תוך השממה ולפתע להגיע לגב גדול מלא במים.

אמוץ רואה מרחוק את הגב

גב העשרון

מים!

בילינו שעות נעימות בקרבת המים, שכשככנו רגליים, אכלנו פיקניק צהריים וחלקינו אף נמנמנו עד שירד החום..

בדרך חזרה ראינו המון שושנות מדבר.

התרגשנו לראות את שחרות מרחוק, כמו שמתרגשים לראות בית.

את הבקרים שאמוץ עבד בהם בילינו לרוב תחת הציליה. בשבוע הראשון עוד היה נעים לטייל ביישוב, גן השעשועים לא מוצל וגם לא מרגש במיוחד, אחרי שמיצינו את הטיולים לדיר המצאנו משחקים ממש מכלום.

לפעמים היה חם מידי לצאת, בילינו את השעות החמות תחת 4 מטרים רבועים של ציליה..מצאנו דרכים יצירתיות להעביר את השעות החמות:

שוטפים כלים בזולה של עוואד

בילינו לא מעט בגיגיות עם מים

צבענו בצבעי אצבעות/גואש

וכשאמרי ישן נהננו עלמא ואני מזמן ליצירה

בשבוע הראשון שמחנו על השיבה לשחרות, המפגש עם האנשים, הטיולים הקצרים והארוכים במדבר המדהים מסביב.

חשבנו ליסוע לאחר שבוע וקצת אולי לשוב לסמר או להתחיל לעלות צפונה..אך מצאנו את עצמינו נשארים יותר ויותר.

עבורי הזמן הזה היה לא פשוט. הרגשתי את הבדידות וחוסר החברה לילדים. הרגשתי שקשה לעלמא. היא ביקשה לפעמים ללכת לגן של תכלת בנאות סמדר.

במקביל הבנו שנצטרך לתקן את רצועת האלטרנטור של האוטו בית שנקרעה בדרך לשחרות, בעל מוסך מקומי עזר לנו להבין איזו רצועה, שכן טוב אחד עזר לנו להבין מאיפה כדאי להזמין רצועה ושכן נפלא אחר קנה לנו אותה בנסיעתו לסידורים באילת. לבסוף אמוץ הצליח להחליף אותה בעצמו. ומפה לשם נשארנו עוד שבוע. זמן מדבר...

צוות המוסך

שעת אחר צהריים נעימה, יוצאים לרכיבה

מקום הבילוי המועדף על עלמא- הטרמפולינה של משפחת אוהב (טופו)

בדיוק ביום שבו הרגשתי שהשממה סוגרת עלי היה יריד אביבי בגרופית. עלמא ואני נסענו אליו בהסעה של המועצה. אמוץ ואמרי ליוו אותנו, חגיגיות ומתרגשות. ממש כמו באיזה סרט צועני שכל המשפחה מלווה את הנוסע לאוטובוס היחידי שמגיע לכפר...

הגענו לגרופית ושמחנו לראות אנשים בהמוניהם (כמובן באופן יחסי), דוכנים צבעוניים, מוזיקה והופעות. עלמא רקדה ונהנתה מכל רגע. ולשתינו היתה הפוגה מהשממה.

חברים חדשים..

עלמא מפזזת על הרחבה ביריד בגרופית

עלמא, ילדת מדבר, צילם אלי מקס קישקה.

בשבוע השני מצאנו יום לטיול משפחתי, אחרון לפעם זו באזור שחרות.

החלטנו ללכת למרפסת מול נחל יטבתה, עוד סיפור דרך,בלתי מסומן בחלקו, שקיבלנו מאייל.

הדרך כמובן היתה מדהימה, ארוכה ולא פשוטה. מצאנו לא מעט "אוצרות" בדרך. מאובנים שונים, אמוניטים, אבנים בצבעים מיוחדים...

משתאים למראה המפל

פסח התקרב ואיתו גם המחשבות היכן נבלה את החג. החלטנו להשאר בשחרות ולקבל את ההצעה המפתה ביותר שקיבלנו לסדר הפסח. לחגוג במדבר בואדי סמוך לשחרות יחד עם כמה משפחות של חברים אהובים..

בסוף השבוע לפני החג הגיעו עדנה וקישקה המופלאים לביקור שאושש אותנו מאד.

במקביל ליאת המקסימה ששוכרת את הבית של רועי נסעה לסופ"ש וחג הפסח ואפשרה לנו להנות מהמרחב המדהים והמפנק של בית הפיות היפהפה. (אותו בית בו התארחנו בפורים). בילינו יחד עם עדנה וקישקה בבית המדהים והנעים סופשבוע ארוך ורגוע.

צלם: אלי מקס קישקה

ביום שישי נסענו שוב רק עלמא ואני לפסטיבל סמר, רקדנו לצלילי מוזיקה מקומית של להקות מסמר ולהקת ANNA RF האהובה עלינו. היה מרגש עבורה לראות אותם על הבמה... רק בת 3 וכבר גרופי? :-).. מאחר ולא הגענו לסמר לעוד תקופת התנדבות היה מרגש מאד לראות את כל האנשים המקסימים שהכרנו שם.

במהלך אותם ימים שלקראת פסח, האכלנו את החיות של אחת השכנות (שגם היא ומשפחתה נסעו לכל החג): זוג חמורים, לול תרנגולות, כמה חתולים, כלב ודג.. בתמורה לביצים טריות שיכלנו לאסוף מהלול... חוויה.

הכנו אוכל טעים, טיילנו קצת סביב שחרות, נהננו מהרבה מוזיקה חיה מסביב, קישקה ניגן לנו בכלים מעניינים שהביא איתו

חברי ANNA RF התאמנו לחזרות ויוצרו יחד. מעין פסקול מקפיץ או מרטיט לסירוגין שהשתלב היטב בנוף מסביב והאוירה של הבית.

ובעיקר רבצנו במרפסת המקסימה הצופה אל הרי אדום.

זוג הצלמים המקסימים והמוכשרים ברגע של השראה.

בדרך ללול...

ביום ראשון לפני שעדנה וקישקה נסעו חזרה נסענו יחד לחולות כסוי הסמוכים ונהננו לרוץ יחד בדיונות:

צילם אלי מקס קישקה.

לקראת ליל הסדר קראנו ביחד עם עלמא בספר ההגדה שקיבלנו מתנה מעדנה וקישקה והיא גילתה עניין רב בסיפור יציאת מצריים וזכרה פרטים רבים מההגדה.שרנו יחד איתה שירים רבים ובערב החג היא ביקשה לשיר לסבים ולסתבות "מה נשתנה" בטלפון..
הכנו קערת סדר מאולתרת ומרגשת מכל מה שהיה לנו. אמוץ הכין חרוסת מדהימה ובישל אוכל טעים, כולנו לבשנו חג ואחרי שהעמסנו את התבשילים והציוד על אחד מרכבי השטח יצאנו רגלית אל ארוחת החג במדבר..

המצלמה "קיבלה" אפקט בלתי ידוע לרגל המאורע, והנה אחת התמונות שצילם אותנו רועי לפני שיצאנו לדרך:

היה סדר פסח מרגש ונעים מאד. כל אחד הביא את התכנים שעניינו אותו ויחד נוצר ערב מקסים ומגוון

קערת הסדר המאולתרת

ירח מלא נגלה ממזרח והשיל מעליו את הענן כמו צעיף.

יום לאחר ליל הסדר התכוננו לעזוב את שחרות ולהתחיל במסע צפונה.

התקופה בשחרות היתה עבורינו משמעותית וחזקה, קשוחה ודורשת ומעוררת המון המון מחשבות והשראה..

שחרות היא הבית הראשון שמצאנו במהלך המסע. המקום הראשון שראינו עצמינו נשארים לתקופה, לחיים...

לעומת מקומות אחרים שהגענו אליהם כמבקרים, מתנדבים, אורחים... לשחרות הגענו ממקום אחר, או יותר נכון שחרות אפשרה לנו לחוות מקום אחר. למדנו כאן המון, מיקדנו את עצמינו להמשך המסע ומה אנחנו מחפשים. חווינו חוויות חזקות, חלקן לא פשוטות וכולן משמעותיות.

התנועה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, האוטו בית והמסע אפשרה לנו מצד אחד להיות שם, לגמרי, להרגיש חלק מהאנשים והקהילה ולחיות בתוכה ומצד שני גם לנוע הלאה בבוא הזמן ..

הרבה זרעים נזרעו בתוכינו ואולי גם באדמה מסביבנו בתקופה זו. מי יודע, אולי בזמן אחר, אולי במקום אחר...