"הפוגת מלחמה" ובחזרה למסע.. אוגוסט המהביל וניצוצות של שפע סביבנו

זמן רב לא עדכנתי... המלחמה הגיעה לבסוף גם לבועה השלווה שלנו בעין חבקוק. אמוץ עלה בצו 8 לחרמון, אמא שלי הנהדרת הגיעה עד לעין חבקוק, לאסוף אותי עם הילדים אל בית המשפחה במעגן מכאל. האוטו בית נשאר לחנות בחוקוק מול הבית של נעמה ואסף...
מצד אחד היה מאד מפנק להיות במעגן מכאל, בילינו שעות רבות בבריכה ובים, סעדנו ממיטב תפריט החדר אוכל, בילינו בחיק המשפחה (תודה תודה תודה!!) ..
מצד שני היה לא פשוט להפרד זמן ארוך מאמוץ, מהמסע והאוטו בית ומהחיים שלנו בעצם...
במהלך השהות ב"אזור הטילים" חווינו שתי אזעקות שהותירו רושם עמוק בליבה של עלמא, שדיברה ללא הרף על החמאס, על הטילים, התעיינה אצל כל אחד שפגשה- האם יש לידו מרחב מוגן והיתה מוטרדת מאד. ליבי עם כל ילדי ישראל שחוו את מתקפת הטילים בצורה יותר אנטנסיבית...
שרנו הרבה ביחד, " עוד יבוא שלום עלינו", דיברנו על האנשים בעזה, על הקשיים משני הצדדים, על התקווה והחלום לגור במקום שפוי ושקט בקרוב..
במהלך שלושת השבועות הארוכים האלו אמוץ הגיע לבקר פעמיים ושמחנו מאד.

דגיגונת עלמא

שני דגיגונים

או אריות שואגים :-)

מבלים עם בני הדודים בפולג

                                     

עם הדודים בארוחת ערב בים

גם בצד הישראלי חופרים במרץ..

                                                

                                                
                                                             אבא שב הביתה! כמה התגעענו

הפוגה עם אבא בים

הצלמת עלמא..

טרמפ הביתה

דוהרים על הסוס בגן הפסלים

 לאחר שלושה שבועות הילדים כבר הפכו לדגיגוני מים, הגדוד של אמוץ הוחלף בגדוד מילואים אחר, המלחמה ההזויה המשיכה אבל אנחנו חזרנו לבועה השקטה שלנו..אמא שלי הנהדרת התגייסה שוב ולקחה אותנו עד חוקוק שם נפגשנו בהתרגשות ושמחה עם אמוץ והאוטו בית.
היו לנו תכניות להמשיך לכל מיני מקומות אבל החלטנו לרדת שוב לעין חבקוק כדי לנשום רגע יחד, להתאפס ולהרגע במקום האחרון שהיה לנו לבית.

סרטון שווה אלפי תמונות:

                                           

מכינים יחד ארוחת צהריים

חזרנו מהשוקוק עם שלל רב, ספה קטנה וספרים מעניינים

גן גורים גן גורים

הבודהה הקטן

עם שי "חמשוש בטבע" והעגלה המגניבה שבנה

התמכרנו למנגו

                                                                      צוות המוסך בפעולה

פיות יער יצאו שוב להשתובב

                                                

"סדנה להכנת פיות" עם אסתי והילדים

בשבוע הזה אספנו המון כוחות. היו לנו הרבה רגעים של שקט ונחת והתמלאות מטבילה במים הטובים של המעין, של אושר ושמחה ותחושה שאנחנו חיים את החיים האלו בכל עצמת החושים, בחיבור לטבע ולעצמינו. מחדש..

אחרי שבוע של שקט נגמרה המלחמה והתחיל "בין הזמנים" את המעין שטף זרם מבקרים בלתי פוסק יחד עם גלי האשפה (שאספנו כל הזמן). היה מתיש מידי והחלטנו לתפוס מחסה מאוגוסט החם והמוני המטיילים . עלינו חזרה למיצר אשר בדרום הגולן, לביתם של איתי ודנה המקסימים שיצאו לחופשה והזמינו אותנו לנוח בביתם.

בדרך עצרנו לפיקניק ערב וטבילה בגשר אריק: 

הטסט- זימון מציאות של שפע...

חוץ מלנוח עמדה לפנינו גם משימה לא פשוטה:  טסט לאוטו בית! משימה שדחינו ודחינו עד שלא הייתה ברירה. להזכירכם בפעם האחרונה שעשינו טסט (בחורף) היה מתיש ולא קל ולקח חודש עד שעברנו....

אז דאגנו לצד הפרקטי, נערכנו לכמה ימים של התעסקות עם הנושא, התארגנו בדירה של דנה ואיתי לשהות של כמה ימים וחיפשנו מוסך מומלץ שיסכימו לטפל באוטו בית ומכון טסטים שלא יתעכב על הריפודים הקרועים..

מצד שני, עוד כשהיינו מעין חבקוק, אפופים באווירת המעיין, החלטנו לזמן מציאות של שפע. עשינו הרבה עבודה על הדרך בה אנחנו נגשים למשימה, על מה אנחנו מדמיינים שיהיה, על איך אנחנו חווים הקלה ושמחה אחרי שהאוטו בית יעבור טסט, ממש התרכזנו שם, ושלחנו זימון מאד מכוון לשפע... 

למחרת פרקנו מהאוטו בית כל דבר שנזדקק לו בזמן הקרוב, אמוץ צחצח והבריק אותו מכל הכיוונים, התנהלנו בנחת שלא אופיינית לימי סידורים, בירוקרטיה וכו אבל היינו מאד ממוקדים. לקראת צהריים אמוץ נסע עם האוטו בית למסעד'ה שם היה מוסך שהסכים לקבל אותו ולידו מכון טסטים. כמה שעות אחר כך היה בדרך חזרה עם טסט מאושר! מדהים יותר מכל תחזית אפשרית.

תודה לשפע הסובב אותנו! מי ייתן ונדע לזמן אותו ולכוון אליו בהזדמנויות נוספות בחיים, אמן!

היו לנו חמישה ימי מנוחה מלאה, נחת וכיף בבית הנעים של איתי ודנה. בהתחלה ביעקר היינו בחוסר תנועה ופשוט נהננו מהשקט של ארבע קירות, פרטיות וכל הפינוקים שיש בבית "רגיל" - מים זורמים מהברז ולא צריך ללכת רחוק לשרותים...

עלמא ואמרי נהנו מהצעצועים וההפתעות בחדר של הבנות וכולנו נהננו מחברת השכנים המופלאים. השהות במיצר רק חזקה את ההרגשה שזה המקום עבורינו..

עלמא מתרגשת מהפאזל של בת הים הקטנה שהרכבנו יחד

דודה שירה הטיילת הגיעה לבקר!

שיעור יוגה

מכינים תפוחים מיובשים

הכנו מר תפוח אדמה עשוי לבד (דף פעילות אחד מתוך ספר שלם)

עלמא רוצה ללכת לחוג בלט: 

בעין איה, "מעין הבית" של מיצר

אחרי חמישה ימי נחת ושקט, דנה ואיתי שבו לביתם ואנחנו הרגשנו מוכנים לשוב אל העולם שבחוץ,

שהיה עדיין מהביל ומלא מטיילי אוגוסט.

נפגשנו עם נגה אלחנן, נטע ויפתח לשפת הכינרת בחורשה מבודדת ושקטה יחסית אך לא משופעת בצל..

משתעשעים בצבעי גוף

ובמימי הכינרת

נטע עושה אמבטיה ליפתח המתוק והשמנמן

החברה היתה נפלאה ונהננו מאד מהביחד, התנאים מסביב היו פחות מפנקים, היה חם נורא ולא היה צל מספק.

לאחר 24 שעות יחד קיפלנו את הזולה הלא מוצלחת שלנו ופרשנו כל משפחה לדרכה עם טעם למפגש נוסף בקרוב..

אנחנו התלבטנו לאן להמשיך, האמת התעייפנו. אוגוסט ממש שבר אותנו.. החלטנו לעלות צפונה לאחד הנחלים הקרירים ומשופעי המים, ועצרנו ללילה בחווה בעין עלמיין  שהפכה לתחנה מוכרת ומשפחתית עבורינו.

אחרי לילה מאושש המשכנו צפונה, חיפשנו מקום נעים לכמה ימים. מסתבר שזה ממש לא פשוט. הבניאס כבר כולו שמורה, לאורך נחל עיון מצאנו רק בריכה אחת ראויה ונפלאה אך ממוקמת בסמוך מאד  לכביש... וכו וכו. היה זה יום חיפושים ארוך בסופו החלטנו להצפין עד לעין פיט.

גם הדרך לשם היתה מאתגרת, האוטו בית בקושי סחב בעליה, נסיעה ארוכה ארוכה אחרי יום מתיש שכללה סיבוב אחורה לאסוף את הסלולרי שנפל לי במהלך פיקניק הערב...(בדיעבד אמוץ גילה לי שכבר ממש כמעט הגענו לעין פיט ואז רק גיליתי את חסרונו...וחזרנו כל הדרך למטה....) הגענו בסוף סוף בשעת לילה מאוחרת..

ולמרות הכל ואף על פי- היתה זו אחת ההחלטות הטובות ואחת התחנות החשובות במסע שלנו

המשך בפוסט הבא, על עין פיט שהוא מסע בתוך מסע.. בקרוב!  :-)

                                                                 הבריכה המדהימה בנחל עיון

קישור לאלבום הפוגת מלחמה במעגן מכאלקישור לאלבום עין חבקוק ב