עדכון ראשון מהערבה!!!

4.1.14

כן כן, וסוף סוף!  ירדנו לערבה!

אחרי הסערה והגשם, הצפייה הארוכה להמשך תנועה דרומה, הנה אנחנו יושבים כאן, בחצר המשק של משפחת עפאים, בצפון הערבה, נהנים מירח זעיר ששוקע עוד מעט, מהמוני כוכבים ומצינת הלילה.

בתקופת ההמתנה הארוכה לשובו של האוטו בית, ניסינו לשמור על רוח המסע למרות התסכול והאכזבה, ה"אוף" הגדול, התחושה ששוב נעצרנו והאוטו בית  לא מאפשר תנועה.

התארחנו בבית משפחת ברלב הענפה בחפץ חיים (תודה תודה תודה אבאמא ברלב!!!!!!!!!על הכל)

הרווחנו זמן משפחתי, פגשנו חברים, וחווינו גם לא מעט מחשבות והרהורים פותחי לב ומעוף...
כמובן ששוב עלתה השאלה האם וכיצד להמשיך עם האוטו בית....במקביל ניסינו להבין מה צריך להתרחש כדי לנוע ולהניע.. (בין השאר להתפלל הרבה ולהציק למוסך) :-)

הנס המיוחל התרחש דווקא כשלא ציפינו (או ליתר דיוק כששחררנו, נו ממש כמו בלידה :-))

בלי להיכנס לפרטים, האוטו בית היה מוכן ואחרי טסט... ואנחנו ארזנו נפרדנו ויצאנו מחדש למסע!

התנהלנו דרומה לאט ובנחת, כיאה לשיעור הראשון שהאוטו בית לימד אותנו. נהננו מאד לראות את נופי הדרך בנחת, לשים לב לפרטים שבדרך כלל לא רואים כשנוסעים מהר..מאחר ויצאנו לקראת אחר הצהריים עצרנו לחניית לילה ראשונה ביער המלאכים בקרית גת.

 למחרת המשכנו לדימונה לעצירת הצטיידות ומשם לחניון החולות הצבעוניים במכתש הגדול.

היה נהדר להיות שוב בטבע, לשבת מול המדורה בערב, לגור שוב באוטו בית, לנשום תחת שמי כוכבים. נהננו מהזמן שלנו יחד, רק אנחנו. טיילנו, בישלנו, אכלנו, ציירנו, שיחקנו, אספנו טונות של חול (עלמא) וטעמנו קצת (אמרי), ובבוקר יום שבת ממש לפני שהתחיל להתמלא מידי במטיילים המשכנו דרומה לערבה.

בצומת הערבה היה נדמה שאנחנו חוצים גבול דמיוני לארץ חדשה, קצת לא נודעת...

פגשנו לכמה דקות את ליאת ג'וש והבנות כשעלו מאילת והמשכנו לפארן. בהמשך היום פגשנו את דפנה, אריאל ועלמא הקטנה בבית הוריה של דפנה והם לקחו אותנו לסיור באזור פארן למצוא מקום לחניה בשטח.

הגענו לשיבר של פארן- מי מכם אולי שמע על תופעת ה"שיבר", למי שלא, כמה מילים: חברת מקורות שואבת מים בערבה מעומק של קילומטר וחצי בעובי האדמה. המים העולים בקידוח הם מים חמים בטמפרטורה של 70 מעלות. צעירי המקום יודעים לאתר את הצינור המתאים, בעומק השטח, חופרים סביבו בריכה מצפים בניילון, פותחים את ה"שיבר" ומתרווחים.. כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם - החלטנו לחנות בגן עדן.

בבוקר רבצנו עם הילדים בבריכה חמימה כאמבט. הם היו מאושרים מהמים ומהחוויה המשפחתית.

וכמובן ששוב אכלנו, בישלנו, טיילנו, שיחקנו, ציירנו, אספנו אבנים בכמויות (עלמא) וטעמנו חלק מהן (אמרי)..לא לפי סדר חשיבות.

בערב אחרי שנרדמו הוספנו מים רותחים וטבלנו תחת רקיע כוכבים. תענוג!

כבר בערב הראשון הגיעו כמה צעירים לטבול ב"שיבר". ארחנו  אותם  לכוס תה ב"סלון" שלנו (מחצלת מחוץ לאוטו בית) ושמחנו לשמוע ולהכיר קצת את הערבה מנקודת מבטם.

יום וחצי אחרי שהגענו לשיבר בפארן הגיע גם הגשם..... היה מרהיב לראות ולשמוע ולהריח את הגשם במדבר.. היה לא פחות כיף לבלות את רוב השעות באוטו בית ולא רק בחוץ. הגשם לא הפריע לנו בכלל לטבול ב"שיבר"... וכמובן שבישלנו, אכלנו, שיחקנו, ציירנו, שמענו מוזיקה ונהננו מזמן מגבש במיוחד..

אחרי 3 ימים ו3 לילות של נחת, יצאנו מהשיבר מאוששים ושמחים לכיוון משק עפאים בעידן.

עדי וינון עפאים קיבלו אותנו בזרועות פתוחות, ארחו אותנו לארוחה, מקלחת ושיחה אל תוך הלילה...

הגענו אליהם בלילה האחרון של שנת 2013 ולכן המשכנו עוד "לקרוע" את הלילה בפאב המקומי שפתוח בימי שלישי באזור המתנדבים.

משק עפאים הוא מקום מעניין ומגוון ואפשר לכתוב עליו המון... נקדיש לו את הפוסט הבא..

לתמונות נוספות 
ותמונות מהשלג לפני כמה שבועות