עזבנו את אילניה וחוות "ירוק עז" עם לא מעט מחשבות על המשך המסע.
יום לפני שעזבנו אמוץ גילה נזילת שמן מהגיר המשופץ (שלא מזמן עלה לנו הון תועפות).. מיותר לציין שתגלית זו הורידה לנו מאד את המורל, התלבטנו שוב אם להמשיך בכלל עם האוטו בית או לנסות דרך אחרת...
בסדנת הקליעה שנערכה בחווה ביומינו האחרון (ראו פוסט קודם- נפרדים מאילניה) פגשנו זוג הורים שמטילים עם שני ילדים בגילאים דומים לשלנו ומסתובבים עם רכב גדול וכל החפצים שלהם מאחורה. המפגש אתם יחד עם גילוי נזילת השמן גרמו לנו לפתוח שוב את כל עניין המסע והאוטו בית.
וטוב שכך.
כדי לרווח מעט את המחשבות ולהרגיש את האוטו בית מחדש נסענו איתו לבקר את אורי ונטלי בעין גב.
החננו את האוטו בית מאחורי הבית של אבא של אורי והקמנו אוהל תחת אקליפטוס ענק מול מי הכינרת והעברנו סוף שבוע רגוע ומושלם. נחנו, שחינו (אסנת), אפילו ניסינו לדוג (אמוץ) (ובסוף התפשרנו על דג גדול במרכולית). נהנינו מחברתם של אורי נטלי ואימיתי המתוק בקיבוץ השליו.
מאוששים ומאוהבים שנית ברעיון האוטו בית אספנו את הקנגו שלנו מאילניה והמשכנו למעגן מכאל שוב בשתי מכוניות.
במעגן מכאל אמוץ עבד קצת עם נחום, התפנקנו בחיק המשפחה והמשכנו לביקור מולדת בגבעת יערים.
התמקמנו באורחאן החוואיג' המקסים בפאתי המושב ונהננו משלוות היער מסביב יחד עם הכנסת האורחים המקסימה של כל חברינו...זכינו ל"כיבוד נוודים" מפנק וטעים, כל ערב אצל חברים אחרים, נהננו ממפגשי חברים וטיולים במושב ובעיקר תחושה שלא באמת עזבנו..
- גבעתיים רק עזבנו ואנחנו כבר מתגעגעים שוב!!
לפני הירידה לערבה החלטנו לטפל בנזילת השמן בצורה מסודרת (עד עכשיו רק עקבנו אחר המדיד ומילאנו שמן במידת הצורך), חזרנו למוסך "הר-טוב" וקוווינו שלא יקח הרבה זמן ומשאבים לטפל בענין. המשכנו עם מעט חפצים והרבה כביסה אל בית משפחת ברלב המורחבת בחפץ חיים לחגוג חנוכה ולהנות שוב מפינוקי משפחה.
ביקרנו בתל אביב חברות טובות ותינוקות מתוקים, חגגנו עם נרות וסביבונים, ראינו הצגת ילדים מצוינת
כיבסנו בגדים, והצטידנו בכל מה שעוד צריך... ו....
אחרי שהבנו ששוב אנחנו מתעכבים בגלל חלפים לאוטו בית שלא ברור מתי ימצאו, החלטנו לא לחכות עוד אלא לרדת דרומה לחווה ביתיר... המשך בבלוג הבא
קישור לתמונות נוספות
יום לפני שעזבנו אמוץ גילה נזילת שמן מהגיר המשופץ (שלא מזמן עלה לנו הון תועפות).. מיותר לציין שתגלית זו הורידה לנו מאד את המורל, התלבטנו שוב אם להמשיך בכלל עם האוטו בית או לנסות דרך אחרת...
בסדנת הקליעה שנערכה בחווה ביומינו האחרון (ראו פוסט קודם- נפרדים מאילניה) פגשנו זוג הורים שמטילים עם שני ילדים בגילאים דומים לשלנו ומסתובבים עם רכב גדול וכל החפצים שלהם מאחורה. המפגש אתם יחד עם גילוי נזילת השמן גרמו לנו לפתוח שוב את כל עניין המסע והאוטו בית.
כדי לרווח מעט את המחשבות ולהרגיש את האוטו בית מחדש נסענו איתו לבקר את אורי ונטלי בעין גב.
החננו את האוטו בית מאחורי הבית של אבא של אורי והקמנו אוהל תחת אקליפטוס ענק מול מי הכינרת והעברנו סוף שבוע רגוע ומושלם. נחנו, שחינו (אסנת), אפילו ניסינו לדוג (אמוץ) (ובסוף התפשרנו על דג גדול במרכולית). נהנינו מחברתם של אורי נטלי ואימיתי המתוק בקיבוץ השליו.
מאוששים ומאוהבים שנית ברעיון האוטו בית אספנו את הקנגו שלנו מאילניה והמשכנו למעגן מכאל שוב בשתי מכוניות.
במעגן מכאל אמוץ עבד קצת עם נחום, התפנקנו בחיק המשפחה והמשכנו לביקור מולדת בגבעת יערים.
התמקמנו באורחאן החוואיג' המקסים בפאתי המושב ונהננו משלוות היער מסביב יחד עם הכנסת האורחים המקסימה של כל חברינו...זכינו ל"כיבוד נוודים" מפנק וטעים, כל ערב אצל חברים אחרים, נהננו ממפגשי חברים וטיולים במושב ובעיקר תחושה שלא באמת עזבנו..
- גבעתיים רק עזבנו ואנחנו כבר מתגעגעים שוב!!
אוטו בית חונה בחואיג'
נוהגים ביחד
לפני הירידה לערבה החלטנו לטפל בנזילת השמן בצורה מסודרת (עד עכשיו רק עקבנו אחר המדיד ומילאנו שמן במידת הצורך), חזרנו למוסך "הר-טוב" וקוווינו שלא יקח הרבה זמן ומשאבים לטפל בענין. המשכנו עם מעט חפצים והרבה כביסה אל בית משפחת ברלב המורחבת בחפץ חיים לחגוג חנוכה ולהנות שוב מפינוקי משפחה.
ביקרנו בתל אביב חברות טובות ותינוקות מתוקים, חגגנו עם נרות וסביבונים, ראינו הצגת ילדים מצוינתכיבסנו בגדים, והצטידנו בכל מה שעוד צריך... ו....
אחרי שהבנו ששוב אנחנו מתעכבים בגלל חלפים לאוטו בית שלא ברור מתי ימצאו, החלטנו לא לחכות עוד אלא לרדת דרומה לחווה ביתיר... המשך בבלוג הבא
קישור לתמונות נוספות
No comments:
Post a Comment