Thursday, November 28, 2013

עדכון ראשון מהדרך

עדכון ראשון מהדרך
02/11/2013 22:52
אסנת ברלב
נכתב ב12 לאוקטובר 
שבוע טוב...בעוד אנו מתכננים לסכם את השבוע הראשון כאן בחווה.  כבר עבר שבוע נוסף.
לזמן יש פתאום מרקם לגמרי אחר , רגעים שחולפים ביעף ומנגד תחושה שחלפה לה תקופה בעוד עברו רק כמה ימים...
אז איפה נתחיל? בהחלטה הלא שגרתית לצאת למסע?..
בתקופה הסוערת שהגיעה בעקבותיה? המעבר היה מתיש וארוך, המון מיונים וסידורים, נפטרנו מערמות של ציוד, את כל השאר היינו צריכים לארוז ולשנע וכמובן שערכנו לא מעט שיפוצים באוטו בית בעודנו מתנחלים אצל המשפחה .(תודה תודה למשפחות שלנו על כל העזרה, הארוח ההובלות והאחסון...אתם נפלאים!)
האם נתחיל בכמה ימי מנוחה בחוף הבונים ? (השנה לא הקמנו מחנה אלא התארחנו במחנה של עדנה וקישקה וחבריהם המקסימים)
או אולי באותו יום שישי בו יצאנו לדרך סוף סוף? עדין טרודים מאד וממהרים (לא מעט סידורים אחרונים וגם להספיק לראות את רננה האחיינית החדשה שלנו)
או באותו הרגע שהאוטו בית נתקע באמצע היער ופסק מנסוע?
(עוד פרטים למי שזה ממש מעניין אותו..בתקציר- הלך הגיר!!)
את סוף השבוע העברנו באמצע השביל באמצע היער, בשיפוע של 10 מעלות בערך. מסתבר שמתרגלים מאד מהר, קצת כמו בחללית או צוללת .. מציאות מחייבת הסתגלות מהירה
נהננו מהשהות באוטו בית והתבאסנו לחשוב שכנראה נאלץ לעזוב אותו במוסך... החילוץ ההירואי היה מורכב משני חלקים- גיפ מיוחד שבא באישון ליל מוצאי שבת וחילץ אותנו אל מחוץ ליער ומשאית שהגיעה בראשון בבוקר ואספה אותנו למוסך...
האוטו בית זכה בכינוי חביתוש- בעיקר בזכות אותו חילוץ הירואי באישון ליל, אמוץ התרוצץ ודאג לכל מה שצריך להיות מחובר או סגור- חוץ מהדלת לתא מגורים ולשרפרף הקטן שקיפח חייו בדקה הראשונה... לא ידענו אם לצחוק או לבכות אבל בהחלט לא שוכחים יותר מפתח של חביתוש.
ומה עושים עכשיו?
החלטנו להמשיך, הגענו לחווה באילניה והתקבלנו בזרועות פתוחות. במקום לגור בחביתוש אנחנו מתארחים בדום יפה המיועד לאורחים. די מהר שקענו בשגרת החווה ובפרויקטים שבאנו לעשות כאן.
החווה באילניה- ירוק עז
קמים בבוקר, מוציאים את הסוסים לחצר, מאכילים את הסוסים ואת העזים והגדיים, חולבים (ביד) 2 עזים, מאכילים את התרנגולות, מוצאים ביצים מהבילות בלול, משקים את הגינה ודואגים למנבטה, וכמובן מלבישים את הילדים...(ולפעמים מי מאיתנו מספיק לתרגל כמה דקות  יוגה) ו-
מכינים ארוחת בוקר מפנקת. יוגורט טרי מעשה ידינו וגרנולה שנאפתה זה עתה.
בהמשך היום עובדים על פרויקטים שונים, אמוץ בונה מתחם ישיבה (יענו פינת זולה), רצפה מלוחות עץ ממוחזרים והקירות מבוץ ממולאים בהפתעות (חכו לתמונות)
אסנת מכינה יוגורט וגבינות, משפצת את שרותי הקומפוסט (טיוח מבוץ, דקורציה ומערך הסברה), מכינה שלטי מידע והסבר על ענייני הקיימות בחווה ובין לבין מפעילה "חוון"- על משקל משפחתון בחווה... (חכו לתמונות) :-)
חוץ מאיתנו מתנדבים כאן זוג חמוד וישנה המשפחה המנהלת את החווה (סבא סבתא, 2 בנות ומשפחותיהן הכוללות כמה ילדים חמודים המתרוצצים חופשי באויר הפתוח)
עלמא ואמרי מקסימים ופורחים, נהנים מכל המסביב וגדלים מאד כל יום...
אמרי עומד לבד והולך עם העגלה לטיולים קצרים, התחיל לבטא עצמו ממש יפה והמחווה הראשונה שלו היתה דוקא לשמיים (אולי במקום האור שפעוטות בדרך כלל אומרים, הילד הזה ללא ספק רואה הרבה יותר שמיים מאור תחת תקרה)
עלמא עצמאית ומקסימה יצירתית ומפתיעה, מאד אוהבת את מלאכות החווה והפרויקטים שאנחנו עושים. ואנחנו לומדים כל מיני דברים יחד תוך כדי עבודה, בשירה משחק ויצירה.
באשר לחביתוש-
כרגע לא ברור מהיכן ימצא הגיר החדש/חלפים לגיר הקיים . ניסינו הרבה פתרונות שלא עבדו ועברנו כמה מוסכים... לא נלאה אתכם בפרטים, אך המסע הזה בהחלט לא מתחיל בצורה פשוטה..
מסתמן שכל הלידות שלנו בשנה האחרונה הן במצג פנים- כמעט ונגמר אבל בעצם נתקע..ומה אנחנו למדים מכל זה..ואיך זה להיות בכלל בלי בית, (חביתוש בהחלט הפך לבית שלנו עכשיו..
ואולי הבית שלנו עכשיו הוא שמיים ואדמה ובתווך אנחנו כמשפחה.

No comments:

Post a Comment